ביטול החלטה בעניין התיישנות תביעה ע"פ חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עקב העדר הנמקה

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

ערעור זה נדון לאחר נטילת רשות (בר"ע 469/05).

גדר המחלוקת הוא תביעתה של המשיבה לפיצוי בסך 50,000 ש"ח מכוח הוראת סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בטענה שפוטרה בגין הריונה. עילה זו ביקשה המערערת לסלק על הסף מחמת התיישנות.

בבית הדין האזורי נפלה שרשרת של טעויות פרוצדורליות. המערערת פוטרה בהיותה בהריון. תביעתה של המערערת נסבה על מספר עילות תביעה. כאמור אחת העילות מתבססת על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כאשר טענתה היא טענת אפלייה. סעיף 14 לחוק זה קובע תקופת התיישנות ספציפית. הסעיף תוקן באופן שתקופת ההתיישנות הוארכה מששה חודשים לשנים עשר חודש. יש לציין כי מחוץ לעילת תביעה זו יש לתובעת, המשיבה בפנינו, עילות תביעה נוספות, בן תשלום יתרת שכר, תמורת הודעה מוקדמת, פגיעה בזכויות אדם לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ההליכים בבית הדין האזורי

המבקשת, היא המעבידה, עתרה לבית הדין האזורי בבאר שבע בבקשה לסילוק על הסף של העילה המבססת עצמה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בטענה של התיישנות. בבקשתה ציינה המערערת כי הבקשה הנדונה מתייחסת לעילות המתבססות על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הבקשה היא לסלק על הסף עילה זו בלבד. המשיבה התבקשה להגיב לבקשה אך לא הגישה תגובה. משכך ביקשה המערערת ליתן בידה פסק דין. הרשם יוחנן כהן נתן בידי המערערת פסק דין בהעדר תגובה, ברם מחק בפסק דין זה את התביעה כולה, בניגוד למבוקש. המשיבה עתרה לביטול פסק הדין. בין השאר ציינה המשיבה כי תביעתה מתבססת על מספר עילות והבקשה של המעסיקה לסילוק על הסף מתייחסת לעילה הסומכת על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בלבד. כן טענה המשיבה טענות משפטיות באשר למהות ההתיישנות הנטענת. בתגובה ציינה המערערת, היא הנתבעת בבית הדין האזורי, כי מקובל עליה שאין מקום למחוק את יתר העילות להן טוענת העובדת. תגובה זו נכתבה ביום 3 לינואר, 2005 (בטעות נרשם 3, בינואר, 2004). הרשם יוחנן כהן קבע בהחלטה כי לא התקבלה תגובת המעסיקה. מאחר ובהחלטתו הקודמת  נאמר כי העדר תגובה תחשב כהסכמה, ביטל הרשם את פסק הדין שניתן בהעדר כולו, על כל חלקיו. החלטה זו ניתנה ביום 10.3.2005.

על כך התקבלה תגובתה של המעסיקה, המערערת, לפיה היא הגישה את תגובתה כבר ביום 3.1.2005. לטענתה התקבלה תגובתה במזכירות בית הדין ביום 4.1.2005. המעסיקה, המערערת, ביקשה לבטל את ההחלטה המבטלת את פסק הדין כולו. ביום 2.5.2005 ניתנה החלטה נוספת של הרשם יוחנן כהן, ובה הוראה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר תגובה. בהחלטתו זו קבע הרשם כי "בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף תועבר להחלטת שופט מוקד".

ביום 19.5.2005 החליט השופט יוסף יוספי:

1.                  1.                  לאור תגובת המשיבה/התובעת אשר פורטה ב"בקשה לביטול פס"ד" שהגישה ביום 4.1.05 - נדחית הבקשה למחיקה על הסף.

2.                  2.                  אין צו להוצאות.

מהאמור עולה כי השאלה שבמחלוקת לא נדונה כלל. נמחקה התביעה כולה למרות שהדבר לא נתבקש וחודשה התביעה כולה מבלי שנומק על שום מה לא נמחקה העילה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על כן נשאיר אנו על כנה את ההחלטה שלא למחוק את התביעה כולה, כפי שמוסכם על המערערת. נדון רק בשאלת הסילוק על הסף של העילה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

טענות המערערת

טוענת המערערת כי עילת התביעה המתבססת על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התיישנה.  תביעת המשיבה הוגשה ביום 22.6.2004, שלוש וחצי שנים לאחר סיום העסקתה ולאחר שהסתיימו האירועים המפורטים בכתב התביעה בגינם הוגשה התביעה, בעוד שעל פי סעיף 14 לחוק כל עילת תביעה שמקורה בהוראת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מתיישנת בחלוף שנים עשר חודשים מיום היווצרות העילה. עוד ציינה המערערת כי אין במחיקת הסעיפים המתייחסים לעילת תביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בכדי למנוע מהמשיבה את יומה  בבית הדין מכיוון שאין המדובר במחיקת התביעה בשלמותה אלא רק בחלקה.

טענות המשיבה

המשיבה טוענת  כי טענת ההתיישנות מכוח סעיף 14 לחוק  שוויון הזדמנויות בעבודה הינה התיישנות דיונית ולא מהותית. התיישנות דיונית אינה מבטלת את הזכות לגופה אלא רק מונעת הגשת תביעה למימושה. החוק הותיר על כנו את תחולת הדין הכללי על התיישנות עילת התביעה. עוד טענה המשיבה כי יש לפרש הוראת התיישנות בחוק בצורה המגבילה פחות ככל האפשר את זכות התביעה של הטוען לפגיעה בגין הפליה.

חשיבות ההנמקה

כעיקרון על בית הדין לנמק את פסקי דינו. אמת לעתים מדובר בעניינים פרוצדורליים ברורים. אך כאשר מדובר בסילוק על הסף יש חשיבות להנמקת פסק הדין. עמדתי על חובה זו לאחרונה בהביאי מדברי השופט משה לנדוי במאמרו "הלכה ושיקול דעת בעשיית המשפט", משפטים, א', 292 (תשכ"ה), בעמוד 303 (עע 000320/05 בנימין ריש - מדינת ישראל - משרד החינוך, ניתן ביוםכ"ה באלול תשס"ה, 29 בספטמבר2005):

שיפוט על פי שיקול דעת אסור לו שייהפך  לשיפוט שרירותי. כדי למנוע סכנה זאת אין אמצעי בדוק יותר מאשר הנמקה מלאה של פסק הדין. הנמקה מלאה מחנכת את השופט למחשבה ברורה ולהעלאת נימוקיו -  כולל תחושתו האינטואיטיבית, עליה דיבר פאונד - מעל לסף תודעתו אל אור היום, על מנת שיעמדו למבחן הביקורת שלך דרגת הערעור, של אנשי המקצוע ושל הציבור כולו.ב

בעניין ריש עמדתי על כך כי חובת ההנמקה היא חלק אינטגראלי מיצירתו וגיבושו של פסק הדין. הדבר נכון בעיקר כאשר נדונה שאלה של סילוק עילה מכתב תביעה או השארתה.